במנהרה, בואך כביש בזק

במנהרה, בואך כביש בזק

כשנוסעים, נגיד, ממלחה למבשרת, יורדים מכביש בגין ביציאה לגבעת מרדכי ושם באופן קובע משתרכים שני טורים ארוכים של מכוניות בואכה מנהרה שמתעקלת ימינה. אני תמיד תוהה בנקודה זו באיזה משני הנתיבים לבחור ובאופן קבוע אני בוחר את השמאלי כי בדרך כלל הוא מהיר יותר בין היתר משום שבוחרים בו גם אלו שבסוף המנהרה יפנו שמאלה לכיוון ניות בכביש בזק ולא ימינה לעבר כביש 16, ולהם מיועדים לקראת הסוף, שני מסלולים נפרדים.

ובכל זאת אני נוהג לבדוק את עצמי מדי פעם האם שיקול הדעת שלי בבחירת הנתיב היה נכון, ולא חלילה שבכוונתי להחליף נתיב באמצע המנהרה (אני לא נהג עצבני), אלא כלקח לעתיד וכן ללמוד במסגרת המחקר שלי על הנושא האם ישנם דפוסי צפיפות שונים בשעות שונות של היום.

הדרך לבדוק מה המצב שלי מול הנתיב הפנימי שלא בחרתי בו, הוא לסמן מכונית בנתיב השני שנכנסה למנהרה פחות או יותר במקביל אליי ולראות מי מגיע ראשון לרמזור של כביש בזק. לא תמיד אני מצליח כי כשתשומת לבי מוסטת אני שוכח איזו מכונית סימנתי וגם משום שרוב המכוניות הן לבנות או אפורות, ואני עלול להתבלבל ביניהן ולהחליף מכונית לבנה אחת במכונית לבנה שנייה.

כשנסעתי הבוקר חזרה מהטניס במלחה בחרתי כהרגלי במסלול השמאלי, לא הייתי צריך להתלבט: מימין נסע טנדר שאליו הייתה רתומה מאחור מכונת בטון קטנה. אין מצב שאטעה בזיהוי שלו. ההתקדמות בתוך המנהרה הייתה איטית. פעם הוא הוביל ופעם אני, ותוך כדי הזחילה חשבתי לעצמי מה יקרה אם הוא יחליט לסטות למסלול שלי כשיראה שהמסלול שלי מתקדם יותר מהר. אני אאבד אז את הסמן שלי. אפילו דמיינתי בעיני רוחי כיצד הוא עובר מסלול, נעמד לפניי וחוסם אותי ואני יוצא בחמת זעם מהאוטו וצועק עליו. והוא בשקט, בשקט שואל: מה יש, מה קרה? ואני מתקשה להשיב לו: אה, אה, אתה היית הסמן שלי כדי לראות איזה נתיב מתקדם יותר מהר.

כנראה ששקעתי בהרהורים עמוקים מדי ונוצר רווח של חצי מטר ביני ובין המכונית שלפניי, ואז הטנדר עם הנגרר שלו סטו בלי לאותת למסלול שלי וחסמו אותי. לפעמים בחיים אתה תוהה מה הקללה שיוצאת לך בלי שיש לך זמן לחשוב. לי יש עכשיו תשובה לשאלה הזאת, כי באותה שנייה יצאה לי שאגת !!!shit אדירה, אבל יותר לא עשיתי דבר. ליקקתי את הפצעים סגרתי עליו מאחור.

אחרי כמה מטרים הוא סטה שוב והפעם כדי להתמזג עם הנתיבים הפונים שמאלה ברחוב בזק שלא לכיוון שלי ופינה לי חתיכת כביש ריקה נכבדה שקידמה אותי יפה בהסתערות על הפנייה ימינה לכביש בזק, בואך כביש 16.

היום יהיה יום טוב. אולי גם יגיעו להסכם בדרום לבנון.

אהבתם? הנה סיפורים דומים: