To everything turn, turn, turn
כתב: יואל אלפרט
למבוגרים בלבד
לאחר שעברתי גיל מסוים הפכתי להיות רגיש להערות המתייחסות ל... היותנו יותר מבוגרים.
כך למשל, לאחרונה, בנסיעה לדובאי, כשעמדנו בתור המתפתל לאחת האטרקציות, ואחרינו קבוצה נוספת של ישראלים שחזרנו ופגשנו בכל אחד מן הפיתולים של התור, שמעתי אחד מהם אומר: "זה מבוגרים ממש, הקבוצה הזאת".
או היום, בסיור המוצלח מאוד של מג"ש בתערוכה של סיגלית לנדאו במוזיאון ישראל, אמרה המדריכה: "איזה כיף להדריך אנשים עם קילומטראג' כזה".
נוכח הצֶבֶר העצום של שנות חיים שעמד מולה היא כנראה הרגישה צורך להתייחס לעניין הגילאי בגילוי לב. היא סיפרה לנו שעכשיו, כשעברה את גיל 50 "אני עושה דברים שלא הייתי עושה קודם". אם קלטתי נכון, היא מורה לאומנות גם בסקטור החרדי, ולראשונה, ממרום גילה, העזה להעיר להורים על כך שילדיהם השאירו מאחוריהם אריזות זרוקות של במבה, במקום להשליך אותם לפח האשפה.
ואז חשבתי שהנה קרה לי היום מקרה דומה: עשיתי דבר שלא הייתי עושה קודם. ובמה דברים אמורים? זיהיתי בין המשתתפים ממג"ש מישהו שהכרתי בפָּנים (בלבד) כמי שגר במרחק 50 מטר מהבית הקודם שלנו בשכונה א' במבשרת. אבל זה לא הדבר שלא הייתי עושה קודם; אני תמיד מאתר פנים מוכרות. החידוש היה בכך שניגשתי אליו ושאלתי: "סליחה, מה שמך?"
והוא השיב: "למה אתה שואל?"
"משום ש – 32 שנה אתה ואני גרנו בשכנות ברחוב נהר פרת, ואף פעם לא החלפנו מילה, אפילו לא מנוד ראש. אני חושב שהגיע הזמן".
"אתם כבר לא גרים שם?"
"עזבנו לפני שנה".
"32 שנה? אנחנו ותיקים יותר. יתכן אם כך שכשם שלא שמתי לב כשהגעתם, כך לא שמתי לב כשעזבתם".
לשיחה הצטרפה אשתו והוא הציג אותי בפניה: "זה ההוא שיוצא לריצה במכנסיים קצרים גם כשקור כלבים בחוץ".
אז הוא כן זיהה אותי.
לסיכום:
1. זה הזמן לעשות דברים שלא הייתם עושים קודם.
2. אם אתם פוגשים מישהו מוכר, אל תהססו. גשו אליו, גשרו על הפערים. אם לא עכשיו אימתי? גם יהיה לכם סיפור לספר על זה.
3. ללא שום קשר לכל המסופר לעיל - זיכרו כלל אחד חשוב: אל תשכחו להציג את עצמכם, ובשום פנים ואופן אל תפתחו ב - "אתה זוכר מי אני?"
אהבתם? הנה סיפורים דומים:
תגובות · 13
ימי
בניגוד לרעיה, שמכירה את יואל ממרום גיל 15, אני, כאחותו הגדולה, מכירה אותו מגיל 0. הוא תמיד היה כזה נהדר וכייפי. ואת רעיה בכבודה ובעצמה, הכרתי בגיל 30 בשערי צדק. והאמת היא שגם היא נהדרת וכייפית.נהנית מכל יום של זקנה.
רפי
יואל קלעת בול בנקודה רגישה
שולה אנגלהרד
כמו תמיד כיף לקרוא את הסיפורים הקטנים והחוויות האישיות. תמשיך כדי שאמשיך להנות!!
רעיה פרלברג
לעניות דעתי, הגיל הביאולוגי זו עובדה יבשה, הכי חשוב איך מתנהלים עם הזולת ועם עצמך, איך מפזרים ממרום הגיל טוב וחיוביות...כל השאר תפל. ואגב, את יואל אלפרט אני מכירה מגיל 15 ולא נס ליחו...בזכות ההומור שלו והאיזון -הוא משתבח עם השנים כמו יין טוב.
רחל תבור
מזדהה עם כל מילה שנאמרה לפני. גם כשאני יוצאת לטיולים אני די מרגישה בודדה מנסה להתקרב אבל יש כאן חברויות קודמות ותמיד יותר קל עם מי שאת/ה מכיר/ה.
יוסי אל-און
נהינתי לקרוא. תמשיך לעורר ולאתגר את הסינפסות שלנו, לבל נשכח לשאול את השאלות הנכונות בזמן. שבת שלום.
דינה שורק
יואל , תמיד מהנה לקרוא את הבלוגים שלך ואני שמחה תמיד להפיץ אותם לכל חברי מגש. הפעם העלת נושא שאני מחייסת לו חשיבות רבה במגש והוא הקשר הבינאישי בין החברים. אנחנו נפגשים בהרצאות ובטיולים ויכולים לבלות יום שלם באוטובוס מבלי להכיר את השכן היושב לצידנו. אני מתחברת להצעה שלך ומבקשת שהחברים יקחו את הענין הזה לתשומת הלב. כנפגשים ,בכל פעילות, כדאי שנכיר את החברים שיושבים לצידנו. הרבה יותר מהנה לבלות בחברת אנשים שאנחנו מכירים שיהפכו בהמשך לחברים.
מרגלית צור
נחמד מאוד, כרגיל, יואל.
שמואל שמש
נחום מה הרגישות הזאת? ברור שאנחנו מבוגרים ועדיין יש מבוגרים מאתנו ומבוגרים מהם וכן הלאה. דווקא בעיני מצא חן בףההומור של המדריך...
יעקב צבן
תודה, אני מרגיש סימני הגיל כל יום, כי היום הקודם היה קל יותר
נחום רגב
הייתי מפסיק ללכת עם מי שמדבר על הקמ"ז שלי, כשהוא מתכוון לגיל דווקא. היה פעם מדריך טיולים שאמר שהשכבה הגאולוגית שלפנינו צעירה מכמה מאיתנו. ברור לך שזאת הייתה פעם אחרונה שהזמנתי אותו להדריך. די לבחינתנו עפ"י הגיל!
רותי
מקסים. ממרומי גילי מזדהה עם כל מילה. וכמובן, רק כשהגעתי לקילומטראז' הגון, התחלתי לשלוח תגובות כאלה
רינה
נראה לי שכדאי שיהיו במג"ש מפגשי תקשורת מצומצמים, אשר יעודדו הכרות בין החברים המעוניינים