האם זכרתי לקחת את הכדור?

האם זכרתי לקחת את הכדור, והאם אני זוכר שלקחתי את הכדור? יש הבדל.

מזה כמה שנים אני נוטל, לפי מצוות הרופא, כדור אחד בערב. לא חשוב כרגע נגד מה. צנעת הפרט. אבל התרגלתי אליו ואני לוקח אותו לפני השינה, אחרי צחצוח שיניים. ובכל זאת, גיששתי פעם אצל הרופא שמא הוא יוותר לי על הכדור, שהרי אני בסדר גמור. הוא שאל למה, שהרי אני בסדר גמור משום שאני לוקח את הכדור. השבתי שמאז שאני נוטל את הכדור, שוב אינני יכול להשיב "שום דבר" בכל פעם שאני נשאל "אלו תרופות אתה נוטל באופן קבוע". הרופא כנראה לא האמין למשמע אוזניו, הסתובב בכיסא ולראשונה מאז שנכנסתי לחדרו, הסיט פניו מהמקלדת והמחשב ויצר אתי קשר עין (!!) כדי לוודא שאינני מתבדח.

כל זה הוא נחלת העבר, שכן אני כבר נוטל באופן קבוע כדור נוסף, אחר, פעם ביום, בבוקר.

עם כדור הבוקר נוצרה לי בעיה, שלא ידעתי כדוגמתה עם כדור הערב ובגינה התכנסנו היום: אני שוכח לעתים לקחת אותו, את כדור הבוקר.

ולא רק זאת; כל הפעולה, הרי, אורכת שניות ספורות בלבד ואני מסוגל לעתים לשכוח אם לקחתי את הכדור או לא. אתם יודעים איך זה: כמה פעמים חזרתם ופתחתם את דלת הבית לאחר שכבר יצאתם כי "לא זכרתם" אם כיביתם את הגז, התנור, הבוילר, התריס וכו'. הבנתם אותי. פעולה קצרה מאוד, רוטינית, שמבצעים בלי להרגיש ושלא עולה על הדעת לעשות לה save בזיכרון.

כנסיבה מקלה במקרה שלי, אציין שיש לקחת את הכדור הזה אחרי האוכל, רצוי חצי שעה אחרי האוכל. אבל אני, אחרי ארוחת בוקר, קם, הולך, מסתובב, יוצא, רץ, נוסע, חוזר, אוכל ארוחת צוהריים, הולך לנוח ו... האם יתכן ששכחתי לקחת את הכדור.

ועוד אוסיף שכל מי שקרא את האותיות הקטנות בדפים המפחידים המצורפים לכל תרופה, יודע גם (בנוסף לכל הסכנות הטמונות בלקיחת התרופה), שאם לא לוקחים את הכדור בַזמן או אם אינכם בטוחים אם לקחתם אותו או לא, יש לוותר עליו באותו יום ובלבד שלא תיקחו בטעות את התרופה פעמיים.

תבואו ותגידו: הרי ישנם המיכלים האלה המחולקים לתאים קטנים, שנוצרו בדיוק כדי לסייע בנקודה הזו: לזכור לקחת ולזכור שלקחת. אבל אני שואל, האם בשביל כדור אחד אתחיל עם פיזור כדורים בתאים קטנים. ואם אשכח לעשות את זה?

חשבתי על הנושא וכדי לא להלאות אתכם בשלבי הניסוי והטעיה שעברתי, אתאר לכם את השיטה הפשוטה שמצאתי שכוללת אמצעי ביטחון למניעת שכחה, וכן שסתומים ובקרות.

עיקבו אחריי.

יצרתי שלוש עמדות אשר ביניהן עוברת קופסת הכדורים במהלך היום:

עמדה 1 – על השיש של האי במטבח, במקום שבו אני יושב לארוחת בוקר ובמקום הזה גם אקח את הכדור.

עמדה 2 - על השולחן בחדר העבודה, ליד המקלדת.

עמדה 3 - גם כן בחדר העבודה, אבל במקום מוגבה ובולט יותר, על המדפסת.

אתחיל בתיאור לקיחת הכדור בבוקר.

כשאני מגיע למטבח מחכה לי קופסת הכדורים על השיש, בעמדה 1 (אסביר בהמשך איך היא הגיעה לשם). פרשנות: קופסה על השיש = עוד לא לקחתי את הכדור.

בסוף הארוחה אני לוקח כדור מהקופסה ומיד לאחר מכן מעביר את הקופסה לעמדה 2 בחדר העבודה. אני מקפיד שלא להחזיר את הקופסה לשיש למרות הפיתוי הגדול לעשות זאת. לכן קורה שאלך לחדר העבודה כשהכדור עדיין בפה ועוד לא שתיתי את המים, או שאשים את הקופסה בכיס של הפיג'מה. הכול, כאמור, על מנת שבשום פנים לא אחזיר את הקופסה לעמדה 1 על השיש, שמא, נכון, אחשוב שעוד לא לקחתי את הכדור.

בחדר עבודה אני מניח את הקופסה על השולחן בעמדה 2, ליד המקלדת. פרשנות: קופסת כדורים בחדר עבודה ליד המקלדת = לקחתי את הכדור כבר לאותו יום.

בזמן כלשהו החל משעות אחה"צ המוקדמות אני מעביר את הקופסה מעמדה 2 (ליד המקלדת) לעמדה 3 הבולטת יותר (על המדפסת) ובשעות הערב (בין חשכה ל- bedtime), מעמדה 3 לעמדה 1 (השיש במטבח).

פרשנות: קופסה על המדפסת = אין מה לדבר על כך שכבר לקחתי את הכדור הבוקר, אבל אם למוחרת בבוקר אגלה שהקופסה עדיין על המדפסת ולא במטבח פירושו שסתם שכחתי להעביר אותה (כי חזרנו מאוחר הביתה או להבדיל, נרדמתי מול הטלוויזיה).

מאז שהנהגתי את השיטה הזו, לא קרה פעם אחת ששכחתי או טעיתי.

לסיום, רק להרגיע את מי שתוהה: אין לי בעיה דומה עם מקלחת. אני מתקלח פעם בשבוע, ביום שישי, אם צריך ואם לא צריך. סתם, סתם.

אהבתם? הנה סיפורים דומים: