Posting your comment...

איפה היית ב- 31 ביולי 2002

כתב: יואל אלפרט


בשבוע שעבר טיילנו, קבוצת 'מרטיבי לכת' ממבשרת ובנות זוגנו, בעין יעל ועין ח'ניה בדרום ירושלים. אבל לא על זה רציתי לספר.


בהפסקת האוכל התיישבתי ליד יענקל'ה (חבר של אחד 'המרטיבים'), שהוזמן להשתתף בסיור.


וכך אמרתי לו: "ב- 31 ביולי 2002 היה פיגוע טרור בקפטריה ע"ש פרנק סינטרה בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בזמן ארוחת הצוהריים".


יענקל'ה נראה מופתע מהפתיחה והצליח רק להפטיר: "נדמה לי שאני זוכר את האירוע, אבל בוודאי שאינני זוכר את התאריך".


המשכתי: "זה תאריך ידוע ועצוב בתולדות האוניברסיטה. יום לפני כן אכלתי צוהריים ב'פרנק סינטרה' ואפילו ישבתי באותו שולחן עם לווינה שפירא זכרה לברכה, שנהרגה בפיגוע למחרת. בהחלט היה יותר מאפשרי שאשוב לאכול צוהריים באותו מקום גם ב- 31 ביולי, אלא שבאותו היום התלוויתי למירה, אשתי, לניתוח קטרקט ב'שערי צדק' ולא הגעתי כלל למשרד בהר הצופים.


ואתה, ד"ר יעקב רוזנמן, היית הרופא המנתח שביצע את הניתוח".


- אז אפשר להגיד שבמידה מסוימת אני הצלתי את חייך.


- כן בהחלט אפשר להגיד.


אם נחזור לרגע לסיור הקבוצתי: היה מקסים. זכינו להדרכה יוצאת מן הכלל של יובל ברוך ודודי מבורך, שניהם אוטוריטות בתחומיהם. אני מצרף צילום של הקבוצה בתנוחת האזנה וכן כמה צילומים מהפסיפס המדהים בווילה רומית מפוארת שהתגלתה בעין יעל. אני מודה שהקשר לסיפור למעלה הוא קצת רופף, אבל היה יום כל כך מוצלח והפסיפס היה יפה כל כך.


אהבתם? הנה סיפורים דומים:

תגובות · 5

אביגדור שנאן


באותו יום התלבטתי אם לאכול ב"רחל"(מדעי הרוח) או בפרנק סינטרה. "רחל" גברה. זוכר בו כל שנייה...

שולה אנגלהרד


מקסים! מעלה חיוך גדול על הפנים ואמת צרופה היאך מתנהלים החיים בארצנו. תמשיך לכתוב. מכירה את דבריך המתבדחים והמבדחים מן ההקדמות להרצאותיו של יאיר זקוביץ.

אתי אליאב


הסיפורים שלך מרתקים, עוקבת בקפידה. אגב, האירוע שהיה ב-31.7.2002 בלתי נשכח. באגף משאבי אנוש, בבנין המנהלה, נשמע הפיצוץ בעוצמה אדירה, דקות ארוכות, שנמשכו כנצח לכולנו, עד שהתברר שהיה פיצוץ במסעדת פרנק סינטרה, שרוב העובדים, היו אוכלים צהרים. בילי שפירא, גיסתה של לווינה, רצה במהירות למטה, אנחנו התבקשנו לא לצאת למקום הפיגוע, היה כאוס אמיתי, פינו פצועים וגופות. זוכרת את ימי הזיכרון לנפגעים, ואתה היית נוכח ומספיד את ההרוגים עם ראשי האוניברסיטה.

חנה


סיפור נחמד, אבל היכן הפסיפסים היפים האלה ?

נחום רגב


נחמד