Posting your comment...

וצדק לכול

כתב: יואל אלפרט


החלטתי שהגיע הזמן לרכז מקבץ של סיפורים משנות עבודתי באוניברסיטה העברית. הנה הראשון מתוכם :


פרופ' אבנר דה-שליט מן המחלקה למדע המדינה הגיש תלונה משמעתית נגד תלמיד בגין הונאה בבחינה (לא, לא הפרת אמונים ולא שוחד). כתב המורה: "טקסט הבחינה שלו לקוח מילה במילה מהספר של פרופ' שלמה אבינרי".

הכתוב במחברת הבחינה של התלמיד היה רלוונטי והתשובות היו מלאות, אבל המרצה הגיע למסקנה שהדרך היחידה שתלמיד היה יכול לצטט באריכות מתוך טקסט כתוב בעודו יושב בכיתה (אגב, בריחוק שני מטר מן הנבחנים האחרים – הרבה לפני קורונה), היא שהחומר, בצורה כזו או אחרת, היה פיזית מול עיניו. אין הסבר אחר ומכאן התלונה המשמעתית: יבוא התלמיד ויציג הסבר חילופי (מעניין איך ביטויים עכשוויים מוצאים דרכם לטקסט. וזה כבר השלישי).

לאחר מספר ימים הגיע מכתב נוסף מפרופ' דה-שליט: בפגישה שהתקיימה ביניהם טען התלמיד ש"כזה הוא"; הוא מסוגל לשנן פרקים שלמים בעל פה. המרצה שאל אם התלמיד יהיה מוכן לקבל מאמר של עמוד ומשהו ולחזור כעבור מספר ימים ולהדגים את יכולתו.

וכך סיים פרופ' דה-שליט את מכתבו:

"הוא היה אצלי הבוקר ואכן התברר כדובר אמת. לתדהמתי הוא דקלם את הפרק בדייקנות. אני שמח מאוד ואף הלכתי ורכשתי לו בקבוק יין ושוקולד כפיצוי על עוגמת הנפש שגרמתי לו. אני מבקש לבטל את התלונה. בברכה, אבנר דה שליט".


אהבתם? הנה סיפורים דומים:

תגובות · 11

איתי אלידן


סיפור מדהים, איזה יכולת מיוחדת!

ויויאן לונדון


היי יואל. סיפור טוב. משאיר טעם של עוד! ו - נחמד לפגוש פה חברים ומכרים מהימים ההם.

אסתר קמר


הסיפור מוכיח לא רק על למדנותו הראויה לשבח של הסטודנט אלא גם על גדלות אישיותו של המורה!

אבינעם מן


יש סיפור מעין זה בספר 'המרד על הקיין', שפרסם את מחברו, הרמן ווק. תלמיד בבית-ספר לקצינים של הצי האמריקאי ניסה לשוא להבין פרק מסויים בספר הלימוד. הוא חזר וקרא את הפרק כל כך הרבה פעמים, ולבסוף הבחין שהוא כבר יודע חלק גדול ממני מלה במלה. אז ישב ושינן את כל הפרק. במבחן ניתנה שאלה בדיוק על הפרק הזה, ואותו תלמיד רשם מלה במלה את הכתוב בפרק, בלי שיהיה לו מושג מה פירוש המלים. הוא צויין לשבח, כתלמיד היחיד שענה היטב על השאלה הזו, שנחשבה קשה במיוחד, ונכללה במבחן כדי לגלות את התלמידים המצטיינים.

לינה בן-דור


שלום יואל אתה וודאי זוכר אותי , הייתי דיקן סטודנטים בזמן שהרמן ז"ל היה נשיא .הספור שלך נפלא .

חנה ברנדוין


אהבתי את הסיפור, למרות שאת פרופ' דה שליט פגשתי רק במאמרים ובספרים שהוא כתב (לא זכיתי....) אבל אשמח מאד לקרוא את כל הסיפורים של יואל שאותו אני מכירה היטב כאיש אשכולות רב תחומין, חד מחשבה ובעל לב טוב

רחל בלבן פרומוביץ


משעשע ביותר במיוחד בגלל שגם אני באחד המבחנים בתואר ציטטתי מהזיכרון טקסט של 4 עמ' של פרופ' שלימד אותי קורס משעמם ביותר ועל זה קיבלתי 100 . מרוב שיעמום הבנתי שזאת הדרך היחידה לעבור את הבחינה.

ענת ניניו


זה כל כך אופייני לאבנר דה-שליט! רובנו היינו מסתפקים בהתנצלות וביטול התלונה.

יוסי אל-און


נפלאות הן מעשי האל.

עזרא


סיפור נחמד אבל יכולות זיכרון כאלה הייתי מחתים אותו מייד על חוזה העסקה (או יצוג)

נחום רגב


יש לי סיפור אישי דומה, בהזדמנות תשמע אותו