האורך קובע

ישנה אגדה אורבנית על מקרה שקרה בכנס מנהלי רכבות באירופה. בקוקטייל הפתיחה נכנסו בשיחה מנהל רכבת ישראל ומנהל חברת הרכבות של רוסיה. מטבע הדברים הם דיברו על נושאים בעלי עניין משותף והישראלי שאל את הרוסי מה אורך פסי הרכבת ברוסיה. ענה לו הרוסי: "30,000 ק"מ. ואצלכם?" שאל הרוסי בנימוס באותה נשימה. "300 ק"מ", ענה הישראלי ומיד הוסיף: "אבל רוחב הפסים אצלנו זהה לשלכם".

ומתי נזכרתי באגדה הזו?

כשניסיתי פעם לעשות צ'ק-אין באינטרנט לטיסת בריטיש אירוויס והאפשרות נחסמה, צלצלתי למרכז השירות שלהם וביקשתי עזרה. ביקשתי מושב ליד המעבר, קרוב ככל האפשר לקדמת המטוס. היא נתנה לי מושב ואמרה שהוא בערך באמצע המטוס. כשעליתי למטוס גיליתי שאמנם המושב היה ליד המעבר אבל הוא ממוקם בשורה האחרונה ביותר של האחוריים של המטוס. רק השירותים היו אחריו. ואז הבנתי שכשהיא דיברה על "אמצע המטוס" היא התכוונה לרוחב שלו ולא לאורך.

משום מה, זה גם מזכיר לי את הסיפור על מהנדס שהלך ברחוב וראה שני אנשים ואחד מהם מנסה לטפס על הגב של השני, כשהם מחזיקים מוט דק וארוך.

עצר היהודי (שכחתי לציין שהוא יהודי) ושאל אותם מה הם עושים. ענו לו: "אנחנו מתמטיקאים ומנסים למדוד את הגובה של המוט".

לקח המהנדס את המוט מידיהם, השכיב אותו על הרצפה, הוציא מטר, מדד את המוט ואמר להם: "3.5 מטר".

אמרו לו: "חכמה גדולה. אתה אמרת לנו מה האורך של המוט. אנחנו רצינו לחשב את הגובה".

אהבתם? הנה סיפורים דומים: