בתום יום ארוך של ישיבות, הצלחתי להירדם בחדר המלון בבריסל רק אחרי חצות. לא חלפו כנראה אלא דקות מעטות והתעוררתי למשמע ניסיון של מישהו לפתוח את הדלת של החדר הסמוך. זה נשמע קרוב מאד ואמרתי לעצמי שהקירות במלון הזה דקים מאד מכיוון שזה נשמע כאילו הפולש מנסה לפתוח את דלת החדר שלי. תוך שניות התברר שאכן כך הוא, ו'האורח הבלתי מוזמן' נכנס לחדר שבו שכבתי.
קפצתי מן המיטה. במצבים כאלה דברים שונים יכולים לקרות: שלא אהיה לבוש כלל, או שאהיה לבוש חלקית או הגרוע מכל, שאהיה לבוש משני חלקי פיג'מה לא תואמים. אני הייתי בסדר.
מיהרתי ללבוש מכנסיים מעל הפיג'מה. האיש כנראה נבהל לא פחות ממני וחזר ומלמל באנגלית: "טעות, טעות".
ירדנו ביחד לדסק הקבלה. את פניו קיבלו חבריו ששאלו אותו בערבית: "מה קרה? למה חזרת כל כך מהר?".
והוא השיב להם גם כן בערבית: "היה כבר מישהו בחדר שקיבלתי. חבל שזו לא היתה בחורה יפה".
אני מבין ערבית אבל לא הנדתי עפעף. בְחורי אף ניגשתי לקבלה והתלוננתי בפני הפקיד על אזלת ידם, וגם הוספתי: "at least if it were a beautiful woman entering my room"
.
הבחור וחבריו פתחו עיניים וכמעט נפלו ארצה בתימהון ואני צעדתי בראש מורם חזרה לחדר.
טלי
מהספורים המצחיקים אבא!