ההופעה הקצרה ביותר שלי

אתמול הלכתי לתחנת הדלק במבשרת כדי לבדוק את האוויר בגלגלים של המכונית. כמה מטרים מן העמדה של משאבת האוויר עמדה מכונית, לידה בחור צעיר. השתהיתי כמה שניות על מנת לראות אם הוא עומד שם כדי למלא אוויר, אבל הוא אותת לי ביד שאתקדם למשאבה. יתרה מזאת, כשיצאתי מהאוטו הוא שאל אותי: "האם אתה זקוק לעזרה"?

חשבתי שאני לא שומע טוב – איזו עזרה אני יכול להיות זקוק לה? נכון שכבר אינני מחליף פנצ'רים בעצמי אלא משתמש בשירותיה של חברת הגרר, אבל זה משום ש'החלפת גלגל' כלולה בתנאֵי פוליסת הביטוח והיא ממילא חינם.

אבל למלא אוויר בגלגלים?

משכתי אליי את צינור האוויר הארוך ובצעד קליל ניגשתי לגלגל הקרוב. לא פעם דימיתי את עצמי במצב הזה לזָמר העומד על במה עם המיקרופון ביד וחוט ארוך משתרך מאחוריו. הפעם ה'הופעה' שלי הייתה קצרה ביותר משום שבאותו הרגע הסתבכו רגליי בחוט ואני השטחתי מלוא קומתי ארצה. מזל שאני לא גבוה ולכן הנפילה לא הייתה מגובה רב. נזכרתי בשאלה למה הנמוכים הם אופטימיסטים. והתשובה: כי הם תמיד רואים את חצי הכוס המלאה.

מאחוריי שמעתי קול מוכר: "האם אתה זקוק לעזרה"?

אהבתם? הנה סיפורים דומים: